-
ADA027
La comparution d’Etienne devant le Sanhédrin
La comparution d'Étienne devant le Sanhédrin (Actes 6.12-15), vers 34-35 ap. J.-C., est initiée par des opposants hellénistes de la synagogue des Affranchis. Incapables de réfuter sa sagesse, ils recourent à de faux témoins. Les accusations portent sur le Temple et la Loi, rappelant le procès de Jésus. Luc dessine ainsi un parallèle intentionnel entre le Maître et son disciple.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 7.54-60 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כשמעם את אלה התרגזו בלבבם ויחרקו עליו שניהם׃והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את כבוד אלהים ואת ישוע נצב לימין האלהים׃ויאמר הנני ראה את השמים נפתחים ואת בן האדם נצב לימין האלהים׃ויצעקו בקול גדול ויאטמו את אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד׃וידחפהו חוצה לעיר ויסקלו אתו באבנים והעדים פשטו את בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול׃ויסקלו את אסטפנוס והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את רוחי׃ויכרע על ברכיו ויצעק בקול גדול יהוה אל תשמר להם את החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org